בין העצים שבקצה היער חי לו שועל קטן ושמו שׁוּאָל.
לא סתם שועל — שועל שואל.
בכל בוקר, כשהשמש רק התחילה לצבוע את העלים בזהב, הוא היה יוצא לטייל עם שאלה חדשה בזנב.
למה הטל נוצץ כמו כוכבים שנפלו מהשמיים?
איך העננים יודעים לאן ללכת?
ומה הסוד של הרוח שמספרת סיפורים בין הענפים?
שועל שואל לא שאל כי חסרו לו תשובות.
הוא שאל כי העולם היה מלא פלאים.
הוא הביט בנמלים שסחבו פירורים גדולים מהן,
הקשיב לינשוף שסופר את הלילה,
ורדף אחרי צל של פרפר רק כדי לראות לאן הסקרנות תיקח אותו.
פעם פגש צב זקן ליד הנחל.
"שועל," אמר הצב לאט, "למה אתה שואל כל כך הרבה?"
השועל חייך, זנבו מתנדנד כמו סימן שאלה.
"כי כל שאלה," הוא אמר, "פותחת עוד שביל ביער."
והצב חשב רגע, ואז חייך גם הוא.
כי לפעמים שאלה קטנה יכולה להיות ההתחלה של הרפתקה גדולה. 🦊🌿