מנסרות כגופים גאומטריים־פיוטיים:
פשוטות למראית עין, אך מלאות חריצים, בליטות וחיבורים חבויים. האור נשבר בהן וחושף עומק וסוד, כמו פאזל קפוא ברגע שלפני השלמה. כל מנסרה עומדת בפני עצמה, אך רומזת לשלם שטרם נולד — חידה שקטה בין סדר למשחק.